צוות ששווה להכיר - תמיר ארז

היי לכול חברי הקהילה הנהדרת הזאת 
עד כה בסדרת הפוסטים ‫#צוות_ששווה_להכיר‬ , כתבתי על צוותים מאירופה וארה"ב, הפעם אני רוצה לכתוב דווקא על צוות מקומי ישראלי.
הסבב הנוכחי שלי בישראל קרוב לסיומו, לפעמים אנחנו שוכחים כמה הבית שלנו מיוחד ומדהים, ואז אנחנו חוזרים אליו שוב ומגלים את היופי מחדש. 
בכל יום שאני פה אני מגלה עוד בני אדם מופלאים וחמים עם אהבה רבה לכלביהם, בני אדם שרק צמאים ללמוד ולמצוא פעילות משותפת מהנה ומחברת בינם לבין כלביהם. 
במהלך המסע הנוכחי גיליתי מאמנים שעושים עבודה נהדרת בלהעביר את עולם התוכן של הפריזבי כלבים ותלמידים חדשים שרק צמאים ללמוד ולעבוד ביחד עם כלביהם.

אחת החוויות המכוננות והמפתיעות שהיו לי, קרו אתמול עם התלמידים של Tamir Erez 
זכיתי, כן אני מדגישה, זכיתי, לעבוד עם שתי הקבוצות שתמיר מאמן, נהניתי מכל רגע לחלוק איתם את הניסיון שלי ולראות כיצד הם מיישמים אותו בפועל, כל כך התרשמתי מהאופן שתמיר מלמד ומאמן שנפלה לי התובנה שאני בעצם לומדת ממנו עכשיו והייתי שמחה ללמד ולעבוד עם תלמידים כמוהו.

לאחר הסדנה והאימון עם התלמידים של תמיר, המשכנו אני והוא לשיעור פרטי בו התאמנו עם הכלבה של תמיר, ג'מה. 
עוד בסמינר של ריקודים לכלבים התרשמתי מאד מהצוות של תמיר וג'מה, אבל בשיעור הזה הבנתי מדוע חשתי כך. תמיר מבין את החשיבות של משהו מאד מאד בסיסי שלכולכם חשוב להכיר וזאת הסיבה מדוע אני כותבת את הפוסט הזה, וזה השיעור החשוב ביותר:

תמיר מבין את כוחה של הסבלנות וההתחשבות בחלק השני של הצוות- הכלבה שלו ג'מה. 
כולם אוהבים לספר סיפורי הצלחה, אבל אף אחד לא אוהב לדבר על כישלונות,
ג'מה הייתה כלבה שכמעט והפסיקה לשחק פריזבי ולא הייתה מוכנה לגעת בו, רצה יד הגורל והיא חוותה כמה מקרים לא נעימים שממש גרמו לה להפסיק לרצות לשחק פריזבי, כלבה שחוותה כמה עליות וירידות לא קלות, 
אתם זוכרים את הסיפור על קארמה הדוברמנית, על שיש מצבים שהדברים לא באים בהם בקלות, על אתגרים לא צפויים, אז תמיר וג'מה הם סיפור שכזה.

תמיר דבר ראשון דואג ואוהב את הכלבה שלו ומתחשב בה מעל הכל, פריזבי או לא פריזבי זה לא משנה, תמיר מבין את החשיבות לחזור לבסיס ולקחת צעד אחורה, על מנת לתת לכלב שלך להתקדם ארבעה צעדים קדימה, תמיר גם מבין את החשיבות בעבודת צוות והתחשבות בחצי השני. 
אנחנו כולנו בני אדם, הנקודת תורפה העיקרית שלנו היא להגיע למטרה כמה שיותר מהר, להרשים, ליצור תחושה
של וואו אבל לא לתמיר, לתמיר יש אמנם מטרה גבוהה ויפה, הוא לא חושב פעמיים אם צריכים לעמוד באתגר, 
הוא פשוט עושה זאת, לא משנה כמה זמן יקח להגיע למטרה הסופית, הוא ינשום עמוק וקודם כל ידאג לכך שהכלבה תיהנה בדרך, כי בסופו של יום זאת המטרה, לא לגרוף לייקים, להקפיץ את הכלב הכי גבוה לשמיים, המטרה שלי כאן בסופו של יום היא להעביר לכם ערכים של עבודת צוות, כבוד הדדי לאדם ולכלב, והכי הכי חשוב, הנאה מהדרך, וזה השיעור החשוב ביותר מכל.

אז תמיר, אני רוצה לומר לך תודה אישית שהזכרת לי שוב את השיעור החשוב הזה, ועכשיו אגיד זאת מול כולם: 
תודה, זכינו שאיש מקצוע כמוך נכנס לנו לתחום

אוהבת אתכם 
מרגריטה

תגובות הוסף תגובה הוסף תגובה
0
תפריט דף הבית טלפוןwazeפייסבוק