פריזבי לכלבים או בשמו השני דיסק דוג

פריזבי לכלבים או בשמו השני דיסק דוג
מאת: מרגריטה בוגוסלבסקיה

🥏אז מה זה בעצם פריזבי לכלבים?
פריזבי לכלבים הוא פעילות משותפת לאדם ולכלב בה האדם זורק צלחת פריזבי באוויר והכלב תופס אותה, זאת פעילות הבסיס משם כל אחד יכול לפרש זאת כיצד שהוא רוצה והשמיים הם הגבול 😊

🥏לפני הכל רגע קטן של היסטוריה:
האדם זיהה עוד לפני מאות שנים ואף יותר את יצר ההבאה אצל כלבים שונים ומשונים וניצל זאת לטובתו בעיקר בתחום הציד אך גם בתחומים אחרים.

נקודת הזמן בה פרץ הספורט לתודעה הוא בשנות השבעים הסוערות כאשר בשנת 1974 בארה״ב הוקם הספורט שאותו אנחנו מכירים כיום כפריזבי לכלבים.

הכלב האגדי של הספורט זה שהכניס את הספורט לתודעת ההמונים היה כלב מגזע ויפט ששמו אשלי, ורק עליו ובעליו שווה להקדיש פוסט שלעצמו, לפני אשלי היו כלבים אחרים ששיחקו פריזבי בארה״ב כגון האנק הרועה גרמני ועוד, אבל אשלי הוא זה שיצר את הבאזזזזז הגדול בתקשורת ההמונים (טלוויזיה, עיתונות ורדיו) ויצר את ההיסטריה סביב כל תחום הפריזבי לכלבים.

תוך שנים ספורות ובמהירות רבה ספורט הפריזבי לכלבים התפתח והתפשט במהירות רבה לאירופה ולמזרח ומשם לכל העולם.
הספורט כיום לא שייך לאף התאחדות כלבנית לכן אין צורך בתעודות יוחסין לכלב כדי להשתתף בתחרויות השונות של ספורט הפריזבי  לכלבים (לגבי הענפים והתחרויות השונות, אתייחס בהמשך, בפוסט מסודר נפרד).

🥏לאיזה גזעים ובעלי כלבים הספורט מתאים?
מה שיפה בספורט הזה הוא שאין הגבלה . הספורט מתאים לכל בעלי הכלבים ולכל סוגי הכלבים אבל יש פרמטרים חשובים שיש לשים עליהם דגש מהותי:

א. בריאות: כדי שהכלב שלכם ישתתף בספורט הוא צריך להיות במצב בריאותי ופיזי תקין.
באופן כללי כאשת מקצוע אני תמיד אמליץ בלי קשר להשתתפות פעילה בספורט כזה או אחר לעשות צילומי אגן, מרפקים, כתפיים ועוד, ועל כמה וכמה למי שלוקח את הספורט לרמה של תחרויות , בעיקר בגלל שהספורט מכיל ריצות וקפיצות רבות, שינויי תנועה מהירים ודורש הרבה אימונים ופעילות מאוד אינטנסיבית 
בגזעים עם עמוד שדרה ארוך במיוחד חשוב מאד לוודא שאין מחלות גנטיות כגון DM האופיינית לגזעים כגון קורגי לסוגיו, כלבי תחש ועוד.
בגזעים המאופיינים בזרבובית קצרה ( מולוסרים למיניהם), כגון בולדוגים צרפתיים, בוסטון טרייר, בוקסרים בולדוגים ועוד גזעים שמראים דרייב למשחק, קשה מאד להתקרר ולנשום בתנאי חום כבדים כמו ששוררים בישראל רוב השנה, ואף הדבר מעמיד אותם בסכנת חיים רצינית.
אנו רואים אותם משחקים ברמה גבוהה מאד במדינות קרות כמו הולנד ובמדינות אחרות במערב אירופה, אבל הם לרוב לא ישתתפו בתחרויות במדינות שבהן חם בקיץ כמו איטליה צרפת ועוד.

ב. גודל
דבר יפה שקיים גם בספורט הפריזבי לכלבים הוא שאין שום מגבלה מבחינת גודלו של הכלב ואנחנו נוכל לראות קיצוניות רבה בכלבים אשר משתתפים במשחק .
למשל בגרמניה יש כמה כלבי דני ענק מעורבים שמשחקים ברמה של תחרויות מקצועיות ולא מעט מהם במקצים מאתגרים כמו זריקות למרחק וזריקות מרחק בשם extreme distance. כנ״ל גם גזעים קטנים כמו מיני אוסטרלי , קורגי, פאפיון עוד.
בכמה מהארגונים יש הפרדה בין הקטגוריות השונות המתייחסות לגודלו של הכלב .
לדוגמה : קטגוריה לגזעים קטנים וקטגוריה לגזעים גדולים (למשל כלבים שגובהם מתחת ל17 אינץ׳ /46 ס״מ) ובחלק מהארגונים יש דרישות להשתמש בדיסקים ייעודיים לגודלו של הכלב (להשתמש בדיסקים בגודל 7 אינץ׳/18.5 ס״מ שמתאימים לכלבים קטנים) .

🥏מבנה הכלב:
חוץ מלהתאים את סוג הדיסק הנכון לכלב, חשוב ביותר להתייחס למבנה של הכלב והיכולת הפיזית שלו.
הרוב המוחלט של המאמנים איתם עבדתי לא ממליצים לכלבים מגזעים גדולים לעשות וואלטים.
(וואלט הוא תרגיל קפיצה אחרי הדיסק שבו הכלב משתמש בגוף שלנו כמקפצה לזינוק גבוה יותר מהיכולת הפיזית שלו לבצע בקפיצה שגרתית מהקרקע).
בגזעים ״כבדים״ כמו דוברמן , רועה גרמני, רועה שוויצרי, גולדן רטריבר , לברדור, אנחנו לא נמנע מסוגי התרגילים הללו אבל אנחנו כן נתייחס בזהירות רבה לכל פרט וניואנס בתרגיל כדי להתחשב במבנה הפיזי של הכלב , אני שוב מדגישה שחשוב ומומלץ להשתמש בזינוק מוגזם מידי.

שום רוטינה לא תפגע מבחינת הניקוד בתחרות אם הנוהג יתייחס לגודל של כלבו ויבצע רוטינה פריסטייל (אחד המקצים של התחרויות בו כלב מבצע שילוב של טריקים שונים עם מוזיקה במשך 90 שניות או 120 שניות) בצורה בטוחה לכלבו ויבחר לא לבצע שום וואלט במהלך כזה.
כנ״ל ביחס לכלבים קטנים.
אני מדגישה שוב - אין גודל אידיאלי של כלב, הכל ביחס לנוהג, יכולת פיזית של הכלב והעבודה המשוטפת ביניהם, רואים זאת בעיקר בתחרויות בחו"ל בהם יש כלבים מסוגים שונים ובגדלים שונים , מגברים ונשים כבדי גוף בגיל העמידה ועד ילדים צעירים, כלבי צאן אנגליים ועד כלבים מעורבים קטנים, יש שפע מהכול.

ג. יצרים (אלו תכונות אופי אנו מחפשים):
אנחנו מחפשים כלבים עם דרייב למשחק , יצר ציד ורדיפה ורצון לקשר עם הנוהג.
מבחינת השילוב של הפרמטרים האלו נוכל לראות את אותם פרמטרים בעיקר בקבוצת כלבי הרועים ( בfci קבוצה 1) , קבוצת הטריירים ( FCI קבוצה 3) וחלק מקבוצת כלבי הרטריבר והצייד ( קבוצות 4,5,6,7) אשר מובילים את הספורט.
לברדורים וגולדנים מקווי עבודה יכולים להיות מאוד מרשימים ביכולות שלהם בספורט הפריזבי לכלבים.
באירופה כלבי הבורדר קולי יותר פופולריים ובארה״ב אוהבים יותר שילובים של כלבי בקר שונים.
אצל השחקנים היפנים תראו הרבה כלבים מעורבים ( שילובים בין ויפט, בורדר קולי, לברדור , מלינוואה וכו׳)
בקטגוריות הגזעים הקטנים הג׳ק ראסל מאוד פופולרי באירופה ובארה״ב המיני אוסי.
אבל בכל קבוצה לפי החלוקה של FCI תמצאו גזעים מתאימים, וכמובן מעורבים . יש המון המון המון מעורבים שמתאימים לספורט ומפתיעים אותנו כל פעם מחדש ביכולות ובכישורים שלהם.

חשוב לי להוסיף שמבחינתי כלב בעל עין חדה ויכולת טובה לעקוב אחר הדיסק, היא תכונה הרבה יותר חשובה מתכונות כמו כלב בעל מהירות גבוהה או יכולות קפיצה מרשימות.

🥏וולולסיכום ולסיכום ניתן לומר בוודאות כי עבודת צוות בין הנוהג לכלב המדגישה ומוציאה את הצדדים היותר יצירתיים, שיתוף פעולה והשקעה הם הדברים הכי הכי חשובים בעיניי בספורט מאשר האם גזע כזה או אחר מוצלח יותר מתאים יותר או פחות.
כי בסופו של דבר זאת עבודת צוות ושיתוף פעולה וזאת המהות של הספורט הזה, זה סוד ההצלחה בעבודה עם הכלב